החלטה בתיק ע"מ 2039/10

בתאריך 14/6/10 נדרש העורר לחקירת כוחות הביטחון בשל החשד שעלה נגדו כי הוא קשור למעורבות בסחר באמל"ח, החזקת אמל"ח, מתן סיוע לארגון בלתי חוקי כמו גם הוא מעורב בעבירת קשירת קשר לביצוע פשע. מאז ועד עתה נחקר העורר במישרים ובעקיפין ועניינו עובר סדרת בדיקות וברורים. החקירה בעניינו מתפתחת מעת לעת ונראה כי חלה התפתחות משמעותית בחקירה וחשיפת מכלול פעילותו של העורר.

כבר בפתח הדיון, לא הצליחו הצדדים להסכים על יום מעצרו של העורר. מתוך בקשת המשטרה עולה כי העורר עצור מיום 14/6/10. כך גם הבין ביהמ"ש דלמטה כי  מועד מעצרו של העורר נקבע כתאריך ה-14/6/10. אולם דומני כי הצדק דווקא עם העורר שעמד על דעתו שנעצר דווקא ביום 31/5/10. ואכן בדו"ח המידע של ראש צוות חוקרים עולה, כי זה האחרון נעצר במעבר מיתר בתאריך הנקוב על ידו הואיל ונמצא כי עשה שימוש בתעודת זהות מזויפת. עוד עולה כי בחיפוש ברכבו נמצא כדור רובה מוסלק במקום מחבוא. גם ביחס לתחילת החקירה, יש לקבל את גרסת העורר דווקא כי 14 יום לא נחקר כלל וכלל וכי רק בתאריך 14/6/10 הועבר לחקירה במתקן השב"כ באשקלון. כדי להשלים את תמונת המעצר, ראוי לציין כי מעצרו של העורר הוארך מעת לעת כשבמהלך התקופה היה אף מנוע-מפגש עם עורך דינו. בתאריך 22/6/10 הובא העורר להארכת מעצר ובמהלכה ביקשו החוקרים להאריך את מעצרו של העורר ב-12 ימים נוספים. באותה עת השתכנע ביהמ"ש כי לנוכח חומר הראיות שלפניו, ההתפתחות בחקירה והצורך במיצויה מצביעה על ההכרח בהמשך מעצרו של העורר לתקופה המבוקשת.

מכאן עררה של הסנגוריה.

כבר בפתח הדברים, אדגיש כי בהעדר תשתית ראייתית לפניו, נשמע הסנגור הנכבד כסומה באפלה. חרף זאת, סברתי כי יהיה ראוי להעמיד כמה עניינים על מכונם. ראשית לכל דבר, כי העורר נעצר מלכתחילה בגין חשד לפעילות חמורה כנגד ביטחון האזור ואין המדובר בעבירות שפג טעמם. השתכנעתי כי הודאת העורר ב"קשירת קשר פרימיטיבית" יש בה משום גילוי טפח וכיסוי טפחיים.  גם ביחס לחקירתו של העורר אין לקבל את קביעת הסנגוריה כי חקירתו הסתיימה לפני 15 או 17 יום לערך. להזכיר כי בחקירה מסועפת ומורכבת "נחקר" העורר הן במישרין והן בעקיפין ובוודאי כי במקרה זה, איסוף החומר המודיעיני, חקירת נוספים, כמו גם חקירה בעקיפין  יש לה צורך רב ודורשת זמן ממושך. 

בחנתי את כל הנטען מכאן ומכאן, הבאתי בחשבון את כל הנסיבות הצריכות לענייננו, עמדתי על התפתחות החקירה ותכנונה להמשך והשתכנעתי כי לא שגה ביהמ"ש בהחלטתו עת הורה על המשך מעצרו של העורר ב-12 ימים נוספים.

בנסיבות אלו החלטתי לדחות את הערר.

ניתנה היום, 28 ביולי 2010, י"ז באב התש"ע, בלשכה. מזכירות ביהמ"ש תעביר העתק החלטה זו לידי הצדדים.

שופט

רמ"שית: אא התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: